האותיות הנוספות שמסתתרות בפונט: מדריך לשימוש בתכונות OpenType

בחרתם פונט, הקלדתם כותרת, והאותיות כבר נראות טוב. אבל לפעמים, מה שמופיע על המסך הוא רק חלק מהאפשרויות שהפונט מציע. לאותה א׳ יכולה להיות גם גרסה מעוטרת, לשתי אותיות יכול להיות חיבור מיוחד, ולמילה שלמה אפשר לתת אופי אחר בלי להחליף פונט.

תכונות OpenType מאפשרות להשתמש באפשרויות האלה ישירות בתוך הטקסט. אין צורך לצייר מחדש את האותיות או להפוך אותן לצורות: בוחרים את הטקסט ומפעילים את התכונה המתאימה.

מה מסתתר בתוך הפונט?

• Swashes — אותיות מעוטרות: גרסאות עם סיומות מתארכות, תנועות קליגרפיות או עיטורים.
• Stylistic Alternates — חלופות סגנוניות: עיצובים נוספים לאותה אות.
• Stylistic Sets — קבוצות של חלופות: אוסף חלופות שמפעילים יחד, ולעיתים מופיע בשם כמו Set 1 או Set 2.
• Ligatures — ליגטורות: גליף אחד שמחליף רצף של אותיות, למשל חיבור בין f ו־i.
• Contextual Alternates — חלופות תלויות הקשר: צורות שמתחלפות בהתאם לאותיות שסביבן.

לא כל פונט כולל את כל האפשרויות. התוכנה מציגה או מאפשרת להפעיל את התכונות שהוגדרו בפונט עצמו.

Adobe Illustrator

סמנו את האות או את הטקסט שתרצו לשנות ופתחו את Window → Type → OpenType. בחלונית תוכלו להפעיל אפשרויות כמו Swash או Stylistic Alternates. כדאי להתחיל באות אחת, לראות מה השתנה ורק אז להרחיב את הבחירה.

כשלאותה אות יש כמה גרסאות, פתחו את Window → Type → Glyphs. סמנו את האות בטקסט ובחרו בתפריט התצוגה של החלונית את Alternates For Current Selection. כך תוכלו לראות את החלופות המשויכות לאות ולבחור את המתאימה לקומפוזיציה.

מדריך Adobe להפעלת חלופות ועיטורים

Adobe InDesign

סמנו את הטקסט ופתחו את תפריט חלונית Character. תחת OpenType תמצאו את התכונות הזמינות, ובהן עיטורים, חלופות וקבוצות סגנוניות, בהתאם לפונט. במסמך ארוך אפשר לשלב את ההגדרות בסגנונות הטקסט כדי לשמור על שימוש עקבי.

לבחירה נקודתית, פתחו את Type → Glyphs. חלונית הגליפים מאפשרת לעיין בתווים ובצורות הנוספות שבפונט, גם כשהן אינן נגישות ישירות מהמקלדת. היא שימושית במיוחד כשמחפשים סיום מסוים למילה או רוצים להשוות בין כמה עיצובים של אותה אות.

מדריך Adobe לתכונות OpenType ב־InDesign

Adobe Photoshop

עבדו על שכבת טקסט ניתנת לעריכה וסמנו את האותיות שתרצו לשנות. פתחו את Window → Character, ובתפריט החלונית היכנסו ל־OpenType. משם תוכלו להפעיל תכונות כמו ליגטורות, חלופות ועיטורים, אם הפונט תומך בהן.

לבחירה מתוך הגליפים עצמם, פתחו את Window → Glyphs. לחיצה כפולה על גליף מכניסה אותו לטקסט. בפונטים מתאימים, בחירה באות עשויה גם להציג את החלופות שלה ישירות ליד הטקסט.

מדריך Adobe להפעלת OpenType בפוטושופ

Affinity מבית Canva

באפליקציית Affinity החדשה למחשב אפשר להפעיל תכונות OpenType מתוך חלונית Typography:

1. הקלידו טקסט באמצעות כלי הטקסט ובחרו את הפונט הרצוי.
2. סמנו את האות, המילה או המשפט שתרצו לשנות.
3. פתחו את Window → Text → Typography.
4. הפעילו את האפשרות הרצויה — למשל Ligatures, Swash או Stylistic Sets, בהתאם לאפשרויות שמציע הפונט.
5. בחנו את השינוי בתוך המילה. אפשר להחיל את התכונה על אות אחת בלבד ולהשאיר את שאר הטקסט בצורתו הבסיסית.

לבחירה ידנית של צורה מסוימת, פתחו את Window → Text → Glyph Browser. בחרו בחלונית את הפונט שבו אתם משתמשים, סמנו בטקסט את האות שתרצו להחליף ולחצו פעמיים על הגליף הרצוי.

נתיבי החלוניות נבדקו באפליקציה החדשה ב־Mac; שמות האפשרויות המופיעות בתוכן תלויים בפונט ובגרסת התוכנה. מידע על כלי הטיפוגרפיה של Affinity

איך בוחרים את החלופה המתאימה?

הפעלת קבוצה סגנונית מחילה את ההחלפות שהוגדרו בה על הטקסט המסומן. בחירת גליף מאפשרת לטפל באות מסוימת. בכותרת קצרה אפשר לשלב בין שתי הדרכים — להתחיל בקבוצה שמתאימה לאופי הרצוי, ואז לבחור חלופה מדויקת במקום שדורש תשומת לב.

בפונט לילית, למשל, אפשר להתחיל בכותרת בצורות הבסיסיות ולנסות גרסה מעוטרת של אות אחת. בחנו איך העיטור פוגש את האות הסמוכה, כמה מקום הוא תופס והאם הוא מחזק את המילה או מקשה על הקריאה. לעיתים שינוי קטן באות אחת מספיק כדי לתת לכותרת אופי מובחן.

הפעלתם תכונה ולא קרה דבר?

בדקו שהטקסט אכן מסומן, שהפונט הנכון פעיל ושלאות שבחרתם קיימת חלופה בתכונה הזאת. שמות הפקדים ומיקומם עשויים להשתנות בין גרסאות ושפות ממשק. גם גליף שמופיע בחלונית אינו בהכרח משויך לתכונה אוטומטית — עצם קיומו בפונט אינו מבטיח שכפתור Swash יבחר בו.

לניסוי ראשון, הקלידו כותרת קצרה בשלושה עותקים: אחד בצורות הבסיסיות, אחד עם קבוצה סגנונית ואחד עם עיטור נקודתי. השוו ביניהם בגודל שבו העיצוב יוצג בפועל. המטרה היא למצוא את צורת האות שמשרתת את המילה ואת הקומפוזיציה.

בחזרה ללילית ←